השיפור ברמת החיים ובאיכות השירותים הרפואיים הביאו לגידול משמעותי באוכלוסיית "הגיל השלישי" – אותם אזרחים מבוגרים, שרובם כבר פרשו ממעגל העבודה.
לפי נתוני הלמ"ס, קרוב ל-1,145,000 אזרחים בישראל (כ-11.9% מהאוכלוסייה) הם בני 65 ומעלה, ותוחלת החיים הממוצעת הצפויה להם היא 80.1 שנים לגברים ו-84.1 לנשים (לפי נתוני מכון טאוב). אין ספק שאזרחי ישראל התברכו בתוחלת חיים ממוצעת מהגבוהות בעולם, אולם כמו כל דבר טוב, יש לכך גם חסרונות.
המשמעות הכלכלית של תוחלת חיים ארוכה הינה שהחסכונות שנצברו במהלך שנות העבודה צריכים להספיק, לשנים רבות יותר לאחר הפרישה לגמלאות. אם בעבר, אנשים חיו 10 שנים אחרי פרישה מעבודה, היום הם חיים 20 שנה ויותר. התוצאה הינה שהסכום העומד לרשותנו בעת פרישה לפנסיה צריך להספיק ליותר שנים, משמע הסכום החודשי הניתן לשימוש קטן משמעותית. העלייה בתוחלת החיים ועוד מס' גורמים נוספים כגון מימוש נכסים פנסיוניים במהלך שנות העבודה הביאה לכך שמי שרוצה לשמור על רמת החיים לה הורגל גם בשנים שלאחר הפרישה לפנסיה, צריך כיום לתכנן את השימוש בחסכונות שצבר בצורה טובה וזהירה יותר מאי פעם.
חשוב להדגיש כי העלייה בתוחלת החיים והתפתחות השירותים הרפואיים שינתה את סגנון החיים של הפורשים המבקשים לשמור על רמת החיים וסגנון החיים שקדמו לפרישה. הרצון לשמר את סגנון ורמת החיים הביאה לכך שבהרבה מקרים ההוצאה השוטפת של פנסיונרים גבוהה יותר מכמה סיבות.
הטבות רבות שניתנו על ידי מהעסיק, כגון רכב, ארוחות מסובסדות, טלפון נייד ועוד כבר לא ניתנות יותר, ולפיכך ההוצאה תושת על הפורש.
בהרבה מקרים התקופה שלאחר הפרישה הופכת רבים מאיתנו לסבים/סבתות במשרה חלקית, וכל זאת בנוסף לסיוע לילדים (לימודים, רכישת דירה) על כל ההוצאות הכרוכות בכך.
נמצאים יותר בבית ולכן יש עלייה בהוצאות חימום, מיזוג וכו.
יותר זמן פנוי מפתה לצאת לבילויים, טיולים לחו"ל, בתי קפה וכו.
כדי להיערך נכון לפרישה מעבודה ולהתנהל נכון פיננסית בשנות הפרישה, מומלץ לפעול על פי כמה כללים בסיסיים:
בירור צרכים -השלב הראשון בתכנון הפרישה הינו הגדרת ההכנסה החודשית הנדרשת לתא המשפחתי לשמירה על רמת החיים. לצורך כך מומלץ לחשב את שיעור ההוצאה השוטפת כיום, ובנוסף לקחת בחשבון הוצאות עתידיות כגון שינוי מגורים, תמיכה בילדים, רכישת רכב וכיו"ב. חשוב מאוד לקחת בחשבון עליה בהוצאות השוטפות והוצאות חד פעמיות לבריאות וסיעוד. בהתאם לאמרה לעיל, ניתן להעריך את תזרים המזומנים הנדרש.
הכנת דוח נכסים פיננסיים – הכנת דוח מרכז של כלל הנכסים הפנסיוניים (הון וקצבה) וכן של מקורות ההכנסה שאינם פנסיוניים – כגון , חסכונות ופקדונות, נירות ערך, נדל"ן (שאינו למגורים), ירושות צפויות, קצבאות מיוחדות (למשל פיצויים לניצולי שואה, פנסיה מחו"ל לאנשים שעלו לארץ וכד').
ריכוז המידע בנושאים שלעיל יאפשר להעריך מחד מהו תזרים המזומנים הנדרש על מנת לממן את הצרכים ומאידך מהם הנכסים העומדים לרשותנו למימוש מטרותינו.
ריכוז כל המידע הרלוונטי לגבי התוכניות הפנסיוניות:
מעבר לריכוז הסכומים הצבורים ותחזיות הפנסיה, חשוב לקבל מידע על סוגי הכספים הצבורים (הון, קצבה, פיצויים, תגמולים והשתלמות) שכן על כל סוג כספים חלים כללי מיסוי ואפשרויות מימוש שונות. על מנת למקסם את התמורה מכל סוג חיסכון, יש לקחת בחשבון את המיסוי על כל סוג של כסף וכל סוג תוכנית. מידע זה אינו זמין בדוחות של חברות הביטוח, קרנות הפנסיה ומנהלי ההסדר הפנסיוני שולחים ללקוחות, ויש לבקש אותו מהם כהכנה לפגישה אישית ותכנון מימוש הנכסים .כפי שהדגשנו על מנת לתכנן ומקסם את התמורה מהחיסכון הפנסיוני יש לרכז את כל הנתונים העדכניים בדבר הצבירות והזכויות שצברת בתקופת עבודתך לרבות:
1 – קרנות פנסיה
יתרות עדכניות, פירוט הזכויות הצבורות בקרן הפנסיה והעתק עדכני של תקנון קרן, מסלולי השקעה, מסלולי ביטח שאירים.
2 – קופות גמל (מעמד שכיר ועצמאי)
יתרות עדכניות, תאריכי ותר והצטרפות, פרוט מועדי הצבירות (לפני 2000, עד 2004, עד 2005, אחרי 2008 וכיו"ב) ומאפייני הכספים (הון – קצבה)
3 – פוליסות ביטוח מנהלים
יתרות עדכניות, פירוט הצבירות על פי השנים (לפני 2000, 2000-2008 ולאחר 2008), פירוט לפי הון – קצבה, מוטבים, מסלולי השקעה העתקי תנאי פוליסות ונספחים .
4 – קרנות השתלמות
יתרות עדכניות
מסלולי השקעה
בנוסף לכל המידע הפנסיוני המפורט מעלה חשוב לרכז מידעים נוספים שעשויים להיות רלבנטיים לקראת סיום עבודתך אצל המעסיק ופרישה לגמלאות לרבות
הסכם עבודה (יש לבחון האם קיים בהסכם מענקי פרישה, דמי הסתגלות, תקופת הודעה מוקדמת ועוד).
הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה רלבנטיים למגזר אליו אתה שייך.
דוח ממדור שכר הכולל סימולציה מספרית של תנאי הפרישה שלך.
טיוטת הסכם הפרישה לעיון מוקדם בטרם החתימה מאגף משאבי אנוש.
העתק טפסי 161 ממעסיק נוכחי וממעסיקים קודמים לרבות העתק אישורי פקיד השומה המתייחסים לתקופות עבודה קודמות. מידע זה של 161 ואישורי פקד שומה ממעסיקים קודמים משמעות אדירה על יכולת תכנון המס (פטור על פיצויים, פריסות מס ועוד) כמו כן נתונים אלו נדרשים לצורך הליך "קיבוע זכויות" המאפשר לנצל ולקבל את כל הטבות המס המגיעות.
סוגיות מרכזיות בתכנון פרישה
כמה כסף לפדות כקצבה חודשית וכמה כסכום חד פעמי ואיך לשלם כמה שפחות מס?
אחרי בירור הצרכים ואיסוף כל המידע על התוכניות הפנסיוניות ועל שאר מקורות ההכנסה, יש לבחון מהן החלופות הטובות ביותר למימוש הכספים שנצברו. למשל, איזה חלק מהחיסכון כדאי לפדות כסכום חד פעמי (הון) ואיזה חלק כקצבה חודשית. סוגיות אלו רלוונטיות הן משיקולי צרכי המחיה לאחר הפרישה, הן משיקולי מס, מצב בריאותי ושיקולי שארים. חשוב להדגיש, כי החלופה הטובה ביותר היא לא בהכרח זו שבה המס המשולם נמוך יותר אלא החלופה שנותנת מענה בצורה מיטבית לצרכי הפורש ומשפחתו.
מתי נכון להתחיל לקבל את הקצבה?
אם נבחר במסלול המאפשר לקבל קצבה חודשית, יש להחליט מה המועד הנכון מבחינה כלכלית לתחילת קבלת הקצבה. כך, למשל, דחיית קבלת הקצבה תביא לרוב להגדלת הקצבה החודשית ליתרת חיי המבוטח, מנגד להפסד תשלום הקצבה ממועד הפרישה, הפסד שלעתים יכול להיות נמוך מהתוספת שתנבע מהדחייה על פני תוחלת החיים. לסוגיית המצב הבריאותי וסוגיות שארים/מוטבים יש משמעות רבה בהחלטה על מועד המימוש ואופן המימוש. בנוסף, יש להחליט מאיזה תוכניות נעדיף לקבל את הקצבה החודשית (בהתאם למקדמי הקצבה לדוגמא), וכן לשקול לעניין הסכומים החד פעמיים שברצוננו לקבל (סכומים "הוניים לרבות קרנות השתלמות) האם לפדות אותם באופן מיידי, ואם לא – האם להשאירם בתוכנית הקיימת או לנייד לתוכנית אחרת משיקולי תשואה ודמי ניהול.
מהם מסלולי ההורשה האפשריים?
אדם הפורש לפנסיה ומבקש לממש את החיסכון הפנסיוני שלו כקצבה חודשית, יידרש לבחור בטרם קבלת הקצבה הראשונה מה יהיה מסלול ההורשה שלו. מסלול ההורשה קובע האם ולמי תהיה זכאות לקבלת הפנסיה (כולה או חלקה) לאחר מות הפנסיונר, ומורכב משני מסלולים עיקריים.
הראשון, בעיקר במסגרת ביטוח מנהלים, מגדיר מספר קצבאות מינימאלי שהקופה תשלם למוטבים של הפנסיונר מעבר לקצבאות שקיבל בחייו. כך לדוגמה, במסלול של מינימום 120 קצבאות, אם הפנסיונר נפטר לאחר שקיבל 60 קצבאות (5 שנים), הקופה תמשיך לשלם 60 קצבאות נוספות למוטבים. ככל והפנסיונר קיבל בטרם פטירתו 120 קצבאות או יותר, לא תשולמנה קצבאות נוספות למוטבים.
בפוליסות ישנות (שהחלו לפני שנת 2001) ניתן לבחור בין מספר אפשרויות של תקופות ההבטחה (ללא הבטחה, 60 קצבאות או 120 קצבאות); בפוליסות חדשות (שהחלו לאחר יוני 2001) נוספו תקופות הבטחה של 180 קצבאות ו-240 קצבאות, וכמו כן ניתן לבחור כיום באפשרויות נוספות של מספר מינימלי של תשלומים.
המסלול השני, בעיקר בקרנות הפנסיה, אבל גם בביטוחי מנהלים מגדיר את שיעור הקצבה החודשית לשאריו החוקיים כאחוז מקצבת הפנסיונר. בקרנות פנסיה השיעור המינימלי הוא בדרך כלל בין 30% ל-100% מהקצבה (60% זו הקצבה השכיחה); בפוליסות ביטוח השיעור המקובל הוא 60% או 100%, אך יש גם פוליסות המאפשרות שיעור אחר.
נציין כי מקבלי קצבת השארים הינם בדרך כלל אלמן או אלמנה, אך במקרים מסוימים ייתכן שגם ילד בעל צרכים מיוחדים או הורים נתמכים יהיו זכאים לקצבה זו.
פוליסות ביטוח מאפשרות מסלול הורשה אחד – קרי מספר קצבאות מינימלי או שיעור פנסיה לשארים. קרנות פנסיה חדשות מאפשרות שילוב של שני המסלולים
בכל מסלולי ההורשה, הפנסיונר ייהנה מקצבה לכל ימי חייו ללא שום מגבלה. עם זאת, ככל ששיעור הקצבה לשארים גבוהה יותר או שתקופת הבטחת הקצבה גבוהה יותר לאחר מותו, כך קצבת הזקנה שלו תהיה נמוכה יותר. כמו כן, במסלול המבטיח קצבה לבן/בת הזוג, הקצבה החודשית שמקבל הפנסיונר, מושפעת מגיל בן/בת הזוג בתחילת תשלום הקצבה לפנסיונר.
מיסוי פיצויים וקצבה
מס הכנסה מהווה שיקול משמעותי מאוד בקבלת ההחלטות על אופן מימוש החסכונות הפנסיוניים. ראשית נבהיר, כי קצבה היא הכנסה חייבת במס. יחד עם זאת, ניתן פטור מסוים ממס על קצבה ויש קצבאות שאפילו פטורות לחלוטין ממס.
במקביל, גם פדיון כספים הוניים מתוכניות הפנסיה השונות יכול להיות פטור ממס. כמו כן, קיים קשר הדוק בין קבלת פיצויים פטורים ממס בגין שנות העבודה של החוסך, לבין קבלת פטור ממס על קצבה. מי שקיבל פיצויים פטורים ממס, פוגע בפטור שהוא יכול לקבל על הקצבה.
הקשר בין שני הפטורים מכונה בפקודת מס הכנסה "נוסחת השילוב", ששונתה ב-2012. השינוי נוגע גם לחוסכים הצעירים, היות שהוא הרחיב את הפגיעה בפטור על הקצבה למי שמשך פיצויים פטורים בשלב כלשהו בחייו התעסוקתיים (מה שנוגע כמעט לכל חוסך).
שינוי זה נכנס לתוקף במהלך חודש מאי 2012 רטרואקטיבית לתחילת השנה, ועל כן לפורשים במהלך אשתקד, או כאלו שפרשו קודם לכן אך לא הגיעו לגיל הזכאות לפרישה עפ"י חוק, ניתנה אפשרות לבחון באופן פרטני את הנוסחה ה"ישנה" (קודם לתיקון) לעומת ה"חדשה".
סקרנו בקצרה את ההחלטות המרכזיות העומדות בפני הפורש לפני מימוש החיסכון, שעליו עמל במשך שנות עבודתו. חיסכון זה ילווה אותו להמשך חייו מיום הפרישה ואילך. בעידן שבו תוחלת החיים הולכת ועולה בעקביות, נדרשת תשומת לב מיוחדת להחלטות חשובות אלו.
ניהול הכספים והנכסים הפיננסיים
מומלץ לקבל ייעוץ בנוגע לאלטרנטיבות ההשקעה (מסלולי השקעה ופתרונות השקעה). זכרו כי נכסים אלו נצברו בעמל רב והם אמורים לשרת אתכם תקופת חיים ארוכה לאח הפרישה. לפיכך, יש לבחון בכובד ראש את האלטרנטיבות הקיימות לרבות שיקולי מס החל על רווחי ההשקעות ולהטבות המס להן אתה זכאי בתקופת הפנסיה.
שמירה על רציפות הכיסוי הביטוחי והזכויות הפנסיוניות
בעת פרישה לגמלאות מופסקים בדרך כלל התשלומים להסדרים הפנסיוניים, חלקם אף מגיעים לתום תקופת הביטוח. חשוב מאוד לקבל ייעוץ מוקדם ולעיתים אף לשקול תשלומים באופן עצמאי וזאת במטרה לשמור מחד על הזכויות שנצברו ומאידך לשמור על הגנות ביטוח לך ולשאירך תוך חשיפתך וחשיפת השארים לביטול הכיסויים הביטוחיים וסיכונים מיותרים. יש לבחון לא רק את נושא השארים בהסדרי הפנסיה וביטוחי המנהלים אלא גם הסדרים אחרים שהיו נהוגים במקום העבודה כגון ביטוחי בריאות קולקטיביים וכיסויים נוספים שניתן להמשיכם באופן אישי ללא הצהרת בריאות ובהנחת תעריף.
מאחל לכם פרישה שלווה ובטוחה
גיא וולף.
CFP מתכנן פיננסי מוסמך
מתכנן פרישה ומנהל מקצועי, עמיתים ניהול הסדרים